פתאום ציור – חלק ב'

"דרך האמן".

טוב. אז עצרנו ברגע המותח הזה בו התגלגל הספר " דרך האמן" לידיי ושינה את חיי.

אני כמובן לא באה ואומרת- אם יש ספר אחד שתקראו השנה- שיהיה זה דרך האמן.

לא מתחייבת שהוא יישנה את חייכם. מן הסתם גם לא היה עושה כזה מהפך אצלי אם לא היה " המורה הנכון ברגע הנכון", "כשהתלמיד מוכן המורה מגיע", וכו', וגו'.

אבל כן, הספר שינה או שיפר או העיר חיים של הרבה אנשים ואני באמת באמת ממליצה למי שרוצה לכוונן את עצמו מחדש, לברר לעצמו מה עוצר אותו בכל מיני תחומים, ואיך ומתי הוא התרחק מהילד שישב על השטיח ואמר בקול מלא ביטחון: כשאני אהיה גדול אני אהיה….(במקרה של אח שלי זה היה "האיש שעומד מאחורה באוטו זבל",אבל זאת רק המשפחה שלי) לבדוק אם הספר עושה לו משהו.

ציטוט מהספר:

"האם כבר שנים אתה מטפח חלומות יצירה אך לא עזרת עוז להגשימם?…האם יצרת בעבר דברים נפלאים, אך במשך השנים נכווית, נפגעת והקפאת עצמך בחוסר עשייה?"

לרובנו היה רגע כזה, לא? אולי הוא היה כשהמורה יוכבד אמרה שהעננים צריכים להיות כחולים. אולי הוא קרה כשאמרו לך שאין סיכוי להתפרנס מ… אולי הרגשת צורך להיות "מעשי", או "מבוגר", או "אחראי".

היה לי איש שחלם להיות שחקן. והא היה מוכשר. מאוד. אבל לא היה לו גב כלכלי. הוא ידע שזה הוא וזהו.

וכשהלך לייעוץ מקצועי נאמר לו שהוא מתאים מאוד גם לתחום המשחק וגם לתחום הטכני.

הוא בחר ללמוד מקצוע. הנדסאי מכונות. ורק בגיל 50, כשחזר מפגישה ראשונה בתיאטרון קהילתי, ראו שוב את האור בעיניים.

הייתי ועודני ברת מזל בחיי. עסקתי באומנות. תמיד. באתי מבית כזה. ולא שלא ראיתי את הקונפליקט. מול אבא שחקן הייתה אימא דוקטור לאנדוקרינולוגיה (בשלב זה אני מפנה אתכם למילון אבן שושן).

ובצד פרנסה מלאת מתיחות של "איזה פרויקט יגיע מחר" הייתה משכורת ממשלתית יציבה בחסות אימא ומדינת ישראל.

ולכן גם כשעסקתי במוסיקה נאלצתי לעיתים לפנות לנתיבים שהתאימו לי פחות, כמו הוראה בבתי ספר.

אבל בורכתי. אף פעם לא היה לי תחביב. כי המקצוע והתחביב היו היינו הך.

אני לא באה להטיף ולקומם עלי את כל מי שעכשיו מזעיף פנים וממלמל: לא כל אחד יכול להתפרנס מהתחביבים שלו, מה היא מתערבבת לי בפרנסה בכלל…זה הזמן לצאת מהבלוג ולחזור ל"כלכליסט"…

אני באה להגיד שאני מודה. מודה לכל הכוחות שחברו יחדיו ונתנו בידי את הספר, שגרם לי להתיישב, להתעמת עם שאלות כמו "לאן הולך הזמן שלך? כתוב חמישה עיסוקים מרכזיים השבוע. כמה זמן הקדשת לכל אחד מהם? אילו מהם רצית לעשות ואילו מהם הרגשת שאתה חייב לעשות?"

או: "ערוך רשימה של עשרים דברים שאתה נהנה לעשותם(טיפוס צוקים,שחייה, אפיית עוגות, רכיבה על אופניים….)" עשה שניים מהם השבוע.

הזכרות בחלומות ילדות, מיקוד בדברים שאני אוהבת לעשות, הבנת ההשפעה של ביקורת, גילוי ה"אמונות השליליות", כל הדברים האלה הובילו לכך שראיתי שבכל סוג של רשימת רצונות ודימוי העתיד, מצאתי את עצמי מציירת. והבנתי שאין צירופי מקרים ואני חייבת לעשות עם זה משהו.

במקרה שלי זה די מדהים, מפני שלא הייתם מוצאים אותי בעשרים השנה האחרונות יושבת וממלמלת- אם רק היה לי זמן לצייר… מי חשב על ציור?? פעם. כשהייתי ילדה. ובכל פעם שראיתי בסרט  מישהו עומד מול כן ציור. ובמונמרט. אבל לא יותר מזה. אף שרבוט. כלום. אפס. אז מאיפה זה בא?

משהו התעורר שם. וההודיה היא על כך שזה התעורר בגיל 45 ולא בגיל 80 , בבית של דיור מוגן.

והפלא ופלא. הגרושה של בעלי היא ציירת. והטלפון לידי. ואני מרימה אותו ואומרת: " אני רוצה ללמוד לצייר!?" ( במאמר מוסגר, פייר, כמה מכן זכו ויכולות להרים טלפון כזה לגרושה של הבעל שלהן?)

וכך התחיל המסע. בצעדים קטנים ויד רועדת,בלב מתלהב ונשמה שנזכרת איך לשיר.

ידי ביד עם המורים הנכונים, המאמינים.

כך הגעתי לכאן.

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=15593

אל תפספסו אף כתבה!

הצטרפו לרשימת התפוצה לקבלת מיילים על פוסטים חדשים בבלוג, תכנים מעניינים ומבצעים מיוחדים.
כתובת מייל

4 תגובות

  1. גוצי הגב

    כותבת נפלא! ממש כיף לקרוא. יאללה, תמשיכי.

  2. נעה לין הגב

    אירית יקרה,
    מעבר ליכולת הכתיבה שלך אותה זכיתי להכיר מזמן.רגשת אותי בגלוי הלב על הגלוי…
    לא אנאם לך שוב על הביוגרפיה ככלי ייעוצי שכל מה שקורה לך /לנו תואם אותה אלא בוחרת אמליץ לך על 2 ספרים של דרור גרין אמון רגשי ומקום בטוח. את כבר שם…
    חבוק חיפאי.
    נעה

  3. נאוה שגב-גלנטי הגב

    היתה לי זכות גדולה להיות המורה הראשונה שלך וזכות עוד יותר גדולה להכיר אישה מדהימה שכמוך. אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול, ובשניה שאחזת במכחול ידעתי שיש לך את זה. מעל לכל אני חושבת שיש לך את התשוקה הזאת לצייר כמו שאדם צריל לאכול בשביל להתקיים, תשוקה שמאפיינת אמנים. אין ספק שאת אמנית מדהימה ובמקרה שלך התלמידה עלתה על מורתה….בפנסיה אני אזמין אצלל שיעורים, או שסתם נשב יחד מול הנוף המדהים שלנו ונצייר….נשיקות !

השארת תגובה